חשיבותם של סיפורי עם
"אם אתם רוצים שילדיכם יהיו אינטליגנטיים, ספרו להם סיפורי עם; אם אתם רוצים שהם יהיו עוד יותר אינטליגנטיים – ספרו להם עוד סיפורי עם". אלברט איינשטיין.
ראשית נאפיין סיפורי עם:
לסיפורי העם יש תמיד סוף טוב!!! זה קשור לתפקיד הבסיסי והראשוני של סיפורי העם ועל כך בהמשך.
בסיפורי העם העלילה פשוטה, לא מפותלת או מורכבת מדי. אם הסיפור ארוך זה משום שיש חזרות – משימה ועוד משימה, אתגר ועוד אתגר וכד'.
לסיפורי העם אין מחבר מוכר. הסיפורים הללו עברו מפה לאוזן לאורך דורות רבים.
בסיפורי העם אין לדמויות שמות פרטיים אלא כינויים תיאוריים על פי אופיים או תפקידם. (כיפה אדומה, שלגיה, אצבעוני, היפה והחיה...).
מדוע סיפורי עם חשובים?
סיפורים שעברו מפה לאוזן ומדור לדור עברו את מבחן הזמן בכבוד. אין הרבה דברים שעומדים בהצלחה במבחן הזה. כנראה יש בהם משהו או שהם מייצגים משהו מאד חשוב ומהותי.
המטרה העיקרית של סיפורי העם היא לעזור לילדים להבין את עצמם, את העולם, את מקומם בעולם. אלו משימות כבדות משקל והרבה הורים זקוקים לכל סיוע אפשרי בחלק הזה של גידול ילדים. כאן הסיפורים יכולים לעזור.
כיצד?
מרכיב מהותי של סיפורי העם הוא שהטוב תמיד מנצח! אי אפשר להפריז בחשיבותו עבור ילדים. זה עוזר להם להפנים, בעיקר בגיל צעיר, שתמיד יש תקווה. ילד חייב לדעת בעמקי נשמתו שלא משנה כמה הוא מרגיש קטן, נמוך וחלש, לא משנה כמה העולם גדול, מבלבל ואף מפחיד – יש תקווה!
רובד הקסם (MAGIC) בסיפורי העם משקף את העולם הפנימי של הילד, עולם שאין בו רציפות לוגית, שיכול להיות בו סדר אחר. זהו רובד שנותן לילד לגיטימציה לחשיבה אחרת, חשיבה יצירתית, כדברי אלברט איינשטיין: "כשאני בוחן את עצמי ואת שיטות החשיבה שלי, אני מגיע למסקנה שיכולת הדמיון והפנטאזיה שלי היתה משמעותית עבורי יותר מאשר כישרון החשיבה המופשטת שלי". רובד הקסם מאשש את התחושה שהחיים הם מסתוריים וששווה לחיות ולפענח אותם
הדמויות השונות בסיפורי העם משקפות תכונות אנושיות בסיסיות כמו פחד, עצלנות, נדיבות, תמימות, תאווה וכד' – באופן כזה שלילד קל לזהות אותן, קל להתייחס אליהן, לעכל אותן ולעבד אותן.
רוב הדמויות בסיפורי העם מתחילות במקום נמוך, בין אם חברתי, מעמדי, משפחתי, כלכלי או רגשי. כל הסיפורים מוכיחים ומדגישים שאפשר לצאת גם ממצבים כאלה. ילדים שמאזינים לסיפורים יכולים להזדהות גם עם התוכן וגם עם המסקנה.
בסיפורי עם התבניות הסיפוריות חוזרות על עצמן. זה מקל על הילד להטמיע את המסרים החיוביים.
השפע של סיפורי עם מרחיב את עולמו של הילד. סיפורים אלה נאספו מתרבויות מגוונות בתקופות שונות. זה מאפשר לילד להפנים את העובדה שהעולם גדול ומגוון, הרבה מקומות, הרבה אנשים וכולם גיבורים לגיטימיים של הסיפורים. הפנמה זו יכולה לתרום לטיפוח ולפיתוח סובלנות.
"היה היה", "לפני שנים רבות", "בארץ רחוקה רחוקה" יוצר סוג של ריחוק שמאפשר נגיעה בנושאים פחות נעימים לילדים כמו מוות, אובדן, בדידות וכד,. אבל הסוף תמיד טוב.
"יש הבדל גדול באם ילד גדל עם סיפורי עם, אם לאו. אופיים מרטיט-הנשמה של הסיפורים מתבהר רק מאוחר יותר..." רודולף שטיינר.
למה סיפור בעל פה?
בזמן הסיפור בעל פה נוצר קשר עין ישיר בין המספר לבין הילדים. תשומת הלב של המספר נתונה לקהל משום שהוא אינו צריך לשים לב למה שהוא מקריא או להיות צמוד לטקסט. הסיפור בעל פה מאפשר לו להיות גמיש ולהתאים אותו לתגובות ולצרכים של הילדים באותו מפגש, כמו גם לפתח דו-שיח עם הילדים על פי הנסיבות.
הסיפור שבעל פה אינו מלווה בעזרים כלשהם כך שכל ילד יכול לדמיין את הסיפור ואת הגיבורים כיד הדמיון הטובה עליו, ובכך להעשיר את עולמו הפנימי.
הקשבה נטו.
"הסיפור אינו תמיד אמיתי אבל הוא תמיד נכון". איתן גת.
איתן גת
טל: 054-867-9032
דוא"ל: eytan.gatt@gmail.com